ספר ישעיהו 9
1העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם
2הרבית הגוי לא (לו) הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל
3כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו—החתת כיום מדין
4כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש
5כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום
6לם רבה (למרבה) המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת {פ}
7דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל
8וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר
9לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף
10וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך
11ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה
12והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו {ס}
13ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון—יום אחד
14זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב
15ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים
16על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנותיו לא ירחם—כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה
17כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן
18בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו
19ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו איש בשר זרעו יאכלו
20מנשה את אפרים ואפרים את מנשה—יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה {ס}