ספר יחזקאל 12
1ויהי דבר יהוה אלי לאמר
2בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו—כי בית מרי הם
3ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם—אולי יראו כי בית מרי המה
4והוצאת כליך ככלי גולה יומם—לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה
5לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו
6לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא—פניך תכסה ולא תראה את הארץ כי מופת נתתיך לבית ישראל
7ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם {פ}
8ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר
9בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה
10אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם
11אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם—בגולה בשבי ילכו
12והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא—בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה—יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ
13ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות
14וכל אשר סביבתיו עזרה וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם
15וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות
16והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר—למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה {פ}
17ויהי דבר יהוה אלי לאמר
18בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה
19ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו—למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה
20והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה {פ}
21ויהי דבר יהוה אלי לאמר
22בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל חזון
23לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון
24כי לא יהיה עוד כל חזון שוא—ומקסם חלק בתוך בית ישראל
25כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה—לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה {פ}
26ויהי דבר יהוה אלי לאמר
27בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא
28לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי—אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה {פ}