ספר יחזקאל 31
1ויהי באחת עשרה שנה בשלישי באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר
2בן אדם אמר אל פרעה מלך מצרים ואל המונו אל מי דמית בגדלך
3הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל—וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו
4מים גדלוהו תהום רממתהו את נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת תעלתיה שלחה אל כל עצי השדה
5על כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה סרעפתיו ותארכנה פארתו ממים רבים—בשלחו
6בסעפתיו קננו כל עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים
7וייף בגדלו בארך דליותיו כי היה שרשו אל מים רבים
8ארזים לא עממהו בגן אלהים—ברושים לא דמו אל סעפתיו וערמנים לא היו כפראתיו כל עץ בגן אלהים—לא דמה אליו ביפיו
9יפה עשיתיו ברב דליותיו ויקנאהו כל עצי עדן אשר בגן האלהים {פ}
10לכן כה אמר אדני יהוה יען אשר גבהת בקומה ויתן צמרתו אל בין עבותים ורם לבבו בגבהו
11ואתנהו—ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו
12ויכרתהו זרים עריצי גוים ויטשהו אל ההרים ובכל גאיות נפלו דליותיו ותשברנה פראתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל עמי הארץ ויטשהו
13על מפלתו ישכנו כל עוף השמים ואל פראתיו היו כל חית השדה
14למען אשר לא יגבהו בקומתם כל עצי מים ולא יתנו את צמרתם אל בין עבתים ולא יעמדו אליהם בגבהם כל שתי מים כי כלם נתנו למות אל ארץ תחתית בתוך בני אדם—אל יורדי בור {פ}
15כה אמר אדני יהוה ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים ואקדר עליו לבנון וכל עצי השדה עליו עלפה
16מקול מפלתו הרעשתי גוים בהורדי אתו שאולה את יורדי בור וינחמו בארץ תחתית כל עצי עדן—מבחר וטוב לבנון כל שתי מים
17גם הם אתו ירדו שאולה—אל חללי חרב וזרעו ישבו בצלו בתוך גוים
18אל מי דמית ככה בכבוד ובגדל בעצי עדן והורדת את עצי עדן אל ארץ תחתית בתוך ערלים תשכב את חללי חרב—הוא פרעה וכל המונה נאם אדני יהוה {פ}