ספר יחזקאל 28
1ויהי דבר יהוה אלי לאמר
2בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני—מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים
3הנה חכם אתה מדנאל (מדניאל) כל סתום לא עממוך
4בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך
5ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך {ס}
6לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים
7לכן הנני מביא עליך זרים—עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך
8לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים
9האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך
10מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה {פ}
11ויהי דבר יהוה אלי לאמר
12בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי
13בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו
14את כרוב—ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית—בתוך אבני אש התהלכת
15תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך
16ברב רכלתך מלו תוכך חמס—ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש
17גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך—לראוה בך
18מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך
19כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם {פ}
20ויהי דבר יהוה אלי לאמר
21בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה
22ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה בעשותי בה שפטים—ונקדשתי בה
23ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה
24ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה {פ}
25כה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב
26וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם—וידעו כי אני יהוה אלהיהם {פ}