ספר יחזקאל 25
1ויהי דבר יהוה אלי לאמר
2בן אדם שים פניך אל בני עמון והנבא עליהם
3ואמרת לבני עמון שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה יען אמרך האח אל מקדשי כי נחל ואל אדמת ישראל כי נשמה ואל בית יהודה כי הלכו בגולה
4לכן הנני נתנך לבני קדם למורשה וישבו טירותיהם בך ונתנו בך משכניהם המה יאכלו פריך והמה ישתו חלבך
5ונתתי את רבה לנוה גמלים ואת בני עמון למרבץ צאן וידעתם כי אני יהוה {פ}
6כי כה אמר אדני יהוה יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת ישראל
7לכן הנני נטיתי את ידי עליך ונתתיך לבג (לבז) לגוים והכרתיך מן העמים והאבדתיך מן הארצות אשמידך וידעת כי אני יהוה {פ}
8כה אמר אדני יהוה יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה
9לכן הנני פתח את כתף מואב מהערים—מעריו מקצהו צבי ארץ בית הישימת—בעל מעון וקריתמה (וקריתימה)
10לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה למען לא תזכר בני עמון בגוים
11ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה {פ}
12כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה—ויאשמו אשום ונקמו בהם
13לכן כה אמר אדני יהוה ונטתי ידי על אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו
14ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי—נאם אדני יהוה
15כה אמר אדני יהוה יען עשות פלשתים בנקמה וינקמו נקם בשאט בנפש למשחית איבת עולם
16לכן כה אמר אדני יהוה הנני נוטה ידי על פלשתים והכרתי את כרתים והאבדתי את שארית חוף הים
17ועשיתי בם נקמות גדלות בתוכחות חמה וידעו כי אני יהוה בתתי את נקמתי בם {פ}