ספר יחזקאל 30
1ויהי דבר יהוה אלי לאמר
2בן אדם—הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום
3כי קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום ענן עת גוים יהיה
4ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסדותיה
5כוש ופוט ולוד וכל הערב וכוב ובני ארץ הברית—אתם בחרב יפלו {פ}
6כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו בה—נאם אדני יהוה
7ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה
8וידעו כי אני יהוה בתתי אש במצרים ונשברו כל עזריה
9ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה {ס}
10כה אמר אדני יהוה והשבתי את המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך בבל
11הוא ועמו אתו עריצי גוים—מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על מצרים ומלאו את הארץ חלל
12ונתתי יארים חרבה ומכרתי את הארץ ביד רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד זרים—אני יהוה דברתי {ס}
13כה אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ מצרים לא יהיה עוד ונתתי יראה בארץ מצרים
14והשמתי את פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא
15ושפכתי חמתי על סין מעוז מצרים והכרתי את המון נא
16ונתתי אש במצרים—חול תחיל (תחול) סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם
17בחורי און ופי בסת בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה
18ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מטות מצרים ונשבת בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה
19ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי אני יהוה {פ}
20ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר
21בן אדם את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי והנה לא חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה לחזקה—לתפש בחרב {ס}
22לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל פרעה מלך מצרים ושברתי את זרעתיו את החזקה ואת הנשברת והפלתי את החרב מידו
23והפצותי את מצרים בגוים וזריתם בארצות
24וחזקתי את זרעות מלך בבל ונתתי את חרבי בידו ושברתי את זרעות פרעה ונאק נאקות חלל לפניו
25והחזקתי את זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי אני יהוה בתתי חרבי ביד מלך בבל ונטה אותה אל ארץ מצרים
26והפצותי את מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי אני יהוה {פ}