ספר ירמיהו 18
1הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר
2קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי
3וארד בית היוצר והנהו (והנה הוא) עשה מלאכה על האבנים
4ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר—ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות {ס}
5ויהי דבר יהוה אלי לאמור
6הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל—נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל {ס}
7רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד
8ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו—ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו {ס}
9ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע
10ועשה הרעה (הרע) בעיני לבלתי שמע בקולי—ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו {ס}
11ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם
12ואמרו נואש כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה {פ}
13לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל
14היעזב מצור שדי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים—נוזלים
15כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה
16לשום ארצם לשמה שרוקת (שריקת) עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו
17כרוח קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא פנים אראם ביום אידם {ס}
18ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות—כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו
19הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי
20הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם
21לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה
22תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה (שוחה) ללכדני ופחים טמנו לרגלי
23ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות—אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו (ויהיו) מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם {ס}