ספר ירמיהו 23
1הוי רעים מאבדים ומפצים את צאן מרעיתי—נאם יהוה {ס}
2לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל על הרעים הרעים את עמי אתם הפצתם את צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את רע מעלליכם נאם יהוה
3ואני אקבץ את שארית צאני מכל הארצות אשר הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על נוהן ופרו ורבו
4והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם יהוה {ס}
5הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ
6בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו יהוה צדקנו {פ}
7לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמרו עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים
8כי אם חי יהוה אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם {פ}
9לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותי—הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו
10כי מנאפים מלאה הארץ—כי מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא כן
11כי גם נביא גם כהן חנפו גם בביתי מצאתי רעתם נאם יהוה
12לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם יהוה
13ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל
14ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו היו לי כלם כסדם וישביה כעמרה {פ}
15לכן כה אמר יהוה צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ {פ}
16כה אמר יהוה צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם—מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה
17אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה
18כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברי (דברו) וישמע {ס}
19הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול
20לא ישוב אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה
21לא שלחתי את הנבאים והם רצו לא דברתי אליהם והם נבאו
22ואם עמדו בסודי—וישמעו דברי את עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם {ס}
23האלהי מקרב אני נאם יהוה ולא אלהי מרחק
24אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה
25שמעתי את אשר אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי
26עד מתי היש בלב הנבאים—נבאי השקר ונביאי תרמת לבם
27החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו—כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל
28הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם יהוה
29הלוא כה דברי כאש נאם יהוה וכפטיש יפצץ סלע {ס}
30לכן הנני על הנבאים נאם יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו
31הנני על הנביאם נאם יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם
32הנני על נבאי חלמות שקר נאם יהוה ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא שלחתים ולא צויתים והועיל לא יועילו לעם הזה—נאם יהוה
33וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן לאמר מה משא יהוה—ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם יהוה
34והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה—ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו
35כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו מה ענה יהוה ומה דבר יהוה
36ומשא יהוה לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו
37כה תאמר אל הנביא מה ענך יהוה ומה דבר יהוה
38ואם משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את הדבר הזה משא יהוה—ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה
39לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם—מעל פני
40ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח {פ}